שלומות – "רווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת על ידי אורח חיים בריא, התעמלות, פיתוח מודעות עצמית ועוד." נשמע טוב, נכון? אבל איך עושים את זה? איפה מתחילים?
נעזר במודל המגיע מעולם היוגה הנקרא מודל חמשת המימדים:.Pancha-kosha המודל מתייחס לחמישה מימדים שמשתלבים להוויה שהיא "אני":
המימד הפיסי - Annamaya Kosha - החומר, מימד זה מורכב ממערכות הגוף השונות: שלד, שריר, רקמות חיבור.
המימד האנרגטי - Pranamaya kosha - החיוניות, התהליכים הביולוגיים שהופכים את החומר לחיים.
המימד המנטלי - Manomaya kosha - דפוסי החשיבה, התפיסה והאמונות שלנו בנוגע לעולם ולעצמנו.
התבונה הפנימית - Vijnanamaya kosha - היכולת להבחין ולהבין את התרחשויות הפנימיות שלנו. החיבור "ללב".
מימד האושר - Anandamaya kosha - נוכחות אושר ונועם, המאפשרת לנו לחוש חיבור ואחדות.
אז מה בין מודל פילוסופי עתיק והשלומות שלך? האמת שיש קשר ישיר! החלוקה הזו עוזרת לנו לארגן את מרחב הפעולה – להבין איזה מימד כדאי "לתגבר". להבחין בקשרים שבין המימדים השונים ולהבין כיצד הם משתלבים יחד. הם יכולים להיות בדרגות שונות של חוסן או בריאות. בסופו של דבר כל אחד מהם משפיע על השלומות הכוללת. כאשר אנו ממשתמשים בפריזמה שמציע המודל כדי לבחון את מצבנו נוכל לנקוט בצעדים קטנים, מכוונים היטב ומשמעותיים לטובת שיפור השלומות.
איך נדע אלו צעדים עלינו לעשות? זהו בדיוק הנושא בו עוסק הבלוג הזה! בכל פוסט נציע צעד נוסף בדרך. הפוסטים כאן יעסקו בהסבר הרציונל והעדויות המדעיות שעומדות מאחורי כל צעד ויציעו דרכים שיסייעו לנו לממש אותו ביום יום שלנו.
אבל רגע לפני שנצא לדרך בואו נעמיק עוד קצת לתוך כל מימד ומימד בכדי שנבין על אלו צעדים מדובר...
המימד הפיסי, או בתרגום חופשי מסנסקריט "מימד האוכל". אחד הכלים המשמעותיים עבורנו כדי לתמוך בגוף הפיסי יהיה בחירה של מזון שמיטיב איתנו. אך למעשה יש עוד הרבה נתיבים שיכולים לתמוך במימד הפיסי. ראשי התיבות של דרכים אלו: נשת"פ: ניקוי רעלים, שינה, תזונה, פעילות גופנית. כלי משמעותי נוסף הוא יכולת "להיות בגוף" להרגיש את עצמנו, לשים לב לאיתותים הגופניים העדינים כדי שהגוף לא "יצעק" עלינו (באמצעות מחלות, כאב אקוטי וכו'). הקשבה זו נקראת בשפה המדעית – אינטרוספציה. והחדשות הטובות הן שזו מיומנות שניתן ללמוד ולפתח.
המימד החיוני, או בתרגום מדויק יותר המימד של אנרגיית החיים, אך לא במובן של "אנרגיות קוסמיות" ורוחניות ניו-אג'ית אלא יותר בכיוון של – האם כשהתעוררת הבוקר הרגשת שישנת מספיק? שיש לך כוחות לפעול באופן אופטימלי לאורך היום? כדי לתמוך במימד זה נשתמש בכלי מאוד מוכר – הנשימה! נלמד כיצד לאזן את מערכת העצבים ההיקפית על ידי שימוש בנשימה, זה אולי נשמע מפתיע, אך יש מחקרים רבים שמעידים על כך שהנשימה משפיעה על רמת הלחץ שאנו חווים.
המימד המנטאלי, עוסק בכל מה שקורה ב-mind שלנו: קוגניציה, רגשות, ידע נרכש ובחירה בתגובות רלוונטית הוא נוגע לאופן בו אנו קולטים אינפורמציה, מעבדים אותה ומייצרים אינטגרציה שעל פיה אנו בוחרים כיצד לפעול בעולם. כדי לשפר את המימד הזה נרצה לשכלל את היכולת לזהות דפוסים שמפריעים לנו להתנהל באופן מיטבי ולשנות אותם. השלב הראשון שנדרש מאיתנו בכדי להשפיע על המימד הזה הוא לפתח את יכולת ההתבוננות שלנו. לגדל מנגנון השהייה פנימי שמרווח בין ה"גירוי" לתגובה. כך שנוכל לזהות את דפוסי התגובה האוטומטיים שלנו ולהמיר אותם בדפוסים שמסייעים לנו לפעול בתבונה. כלי משמעותי בו ניתן להעזר הוא טיפוח של mindfulness- קשיבות.
המימד התבוני מתייחס ליכולת שלנו להיות מחוברים ל"לב" - אותו קול פנימי שלעיתים נדמה לנו שנעלם ונאלם בשל כל הרעש שקיים סביבנו. בכדי לחיות "מכל הלב" (wholeheartedly – כפי שקוראת לזה החוקרת ד"ר ברנה בראון) עלינו ללמוד להקשיב לאותו כל פנימי. אחת הטכניקות האפקטיביות לצורך כך היא מדיטציה.
לבסוף ישנו מימד האושר, מחקרים מצביעים על כך שהוא נשען לפחות על שלוש רגליים [1]: אודימוניה (eudemonia): מונח זה הוגדר על ידי אריסטו ומתייחס ליכולת לחיות נכון, בהתאם לצו הלב. בלטינית eu=טוב diamon=רוח. גישה פילוסופית זו מדגישה את האושר המצוי בלחיות "נכון" כאשר הראייה היא ארוכת טווח (מושג זה קשור למימד התבונה הפנימית בו דנו לעיל). הדוניסם (hedonism): מונח שהוגדר על ידי אריסטופוס שעוסק באושר הנובע מהנאות החושים (עונג קצר מועד). ולבסוף, חיבור (engagement): היכולת להיות מושקעים ומחוברים לחיינו, לא להרגיש שהם חולפים לצידנו אלא שאנו חיים אותם במלאות. היכולת לטפח כל אחד מההיבטים הללו ולשמור על איזון בינהם מאפשרת לנו למצות את פוטנציאל האושר שלנו.
אני מזמינה אתכם לבדוק מה שלומכם – בכל מימד ומימד לבדוק ולחוש היכן תרצו להתמקד. אז יש לנו כעת מפה. אבל הערך של המפה מתגלה כשצועדים בדרך...
מזמינה אותך להצטרף אלי למסע!